הפרעת אישיות גבולית (TPB) מאפיינת את השינוי המתמיד במצב הרוח ובהתנהגות.
מי שאובחן כחולה הפרעה בדרך כלל עובר מרגש אחד למשנהו בעוצמה רבה ולעיתים קרובות התגובה הופכת להיות לא פרופורציונאלית לאירוע האמיתי.
מחקרים מראים כי 2% מאוכלוסיית העולם מושפעת מהפרעת אישיות זו. במקרים חמורים, זה יכול לגרום למטופלים להתאבד.
על פי האגודה הפסיכיאטרית הברזילאית (ABP), למעלה מ -12 אלף מקרי התאבדות נרשמים מדי שנה בברזיל, וכ- 96.8% מהמקרים הללו קשורים להפרעות נפשיות.
הנתונים גבוהים מאוד ולכן חשוב להעלות את המודעות ולהעניק עזרה לאנשים הסובלים מהפרעות נפשיות.
חשוב שתנועה זו לא תתרחש רק במהלך חודש ספטמבר, כאשר קמפיין ספטמבר הצהוב חזק יותר במאבק בהתאבדות, אלא לאורך כל השנה.
מהי הפרעת אישיות גבולית?
הפרעת אישיות גבולית, המכונה גם הפרעת אישיות גבולית, מורכבת, כאמור קודם, משינוי מצב הרוח והתנהגות מתמדת לאורך כל היום.
זה בדרך כלל משפיע על יותר מבוגרים צעירים, שעוברים מצבי לחץ ובסופו של דבר מפעילים את ההפרעה. עם זאת, הסיבות יכולות להיות מגוונות למדי.
יתכן שחולים המאובחנים כסובלים מגבוליות חווים באותו יום פרקי שמחה, עצב, דיכאון וחרדה. וכולם רגשות בצורה עמוקה מאוד.
הפרט יכול להתגבר בשמחה מדבקת, למשל, כאשר הוא מקבל חדשות טובות מאוד, אך פתאום זה יהפוך לעצב עמוק, שיגרום לו להיות אפילו תוקפני כלפי האנשים סביבו, למקרה שהוא יתחיל לחשוב שמישהו לפגוע בו.
הפרעות אישיות מחולקות בדרך כלל לספקטרום, או לקבוצות. בהתבסס על סוג זה של סיווג, הפרעה גבולית נמצאת בספקטרום B, יחד עם נרקיסיסטים, היסטריוניקה ואנטי חברתיים. בדרך כלל הפרטים שהם חלק מקבוצה זו מכונים "קשים", "דרמטיים" או "בלתי צפויים".
מהם הגורמים להפרעה גבולית?
בדרך כלל ההתפתחות של הפרעה זו קשורה לחוויות טראומטיות במהלך הילדות, כמו התעללות מינית, טראומה רגשית, בריונות גופנית, בין היתר.
כל זה תורם לבניית אדם שנמצא תמיד במגננה וחשש מאוד גבוה מנטישה, שהוא אפילו אחד הסימפטומים של חולים המאובחנים עם גבול.
בנוסף, תמיד יש את הגורם הגנטי שיכול לתרום גם להופעת ההפרעה. לקו הגבול אין מרפא מוכח, אך ניתן לשלוט בו בעזרת פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ובכך אפשר לקיים חיים בריאים ושלווים.
מהם הסימפטומים של חולים עם ההפרעה?
החשדות הנפוצים ביותר בקרב חולים אשר יאובחנו כסובלים מהפרעת אישיות גבולית הם דיכאון, חרדה או אכילה מוגזמת.
בנוסף לאלה, תסמינים אחרים עשויים להופיע, כגון:
- פחד מנטישה: לפעמים הוא כל כך חזק שהאינדיבידואל מבודד את עצמו, לפני שאחרים עושים לו את זה;
- פרקים של כעס קיצוני: לעתים קרובות לא פרופורציונלי למה שקורה במציאות;
- שינויים במצב הרוח מתמיד: המטופל יכול להתנדנד בין חרדה, פחד, גירוי וחוסר ביטחון באותו יום;
- תחושת ריקנות: אשר יכולה להתבלבל עם דיכאון;
- התנהגות כפייתית: נטישת לימודים בין שעה לשעה, אכילה כפייתית, בין היתר;
- פחת של התמונה עצמה;
- התנהגות אובדנית או השחתה עצמית: לעיתים קרובות האלטרנטיבה היא שאנשים בוחרים "להפסיק" לחוש כאב.
כיצד מתבצע האבחנה ומה הטיפול?
הדרך הטובה ביותר לאבחן נכון את ההפרעה היא להתייעץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג.
חשוב לבצע הערכה יסודית עם אנשי מקצוע אלה על מנת שיוכלו להנחות מהן הדרכים הנכונות לעשות את הטיפול, שניתן לעשות בעזרת תרופות.
האבחנה של הפרעה מסוג זה יכולה להימשך זמן רב יותר מכיוון שהיא יכולה להיות מבולבלת עם אחרים, כמו דו קוטביות, חרדה ואפילו דיכאון, בשל הפרקים השונים שעשויים להיות לחולה במהלך חייו.
הפרעת אישיות גבולית או הפרעה דו קוטבית? מה ההבדל?
יש אנשים שתוהים מה ההבדל האמיתי בין TBP לבין דו קוטביות, שאותם ניתן לבלבל פעמים רבות.
ההבדל הראשון הוא שדו-קוטביות איננה הפרעת אישיות, כמו הגבול, אלא הפרעת מצב רוח.
חולים שאובחנו עם הפרעה זו חווים פרקים של מאניה ודיכאון, אשר יכולים להימשך מספר ימים או שבועות.
קרא גם: מהי דו קוטביות? פסיכולוג מסביר את הסימפטומים העיקריים של ההפרעה
לחולים עם הפרעת אישיות גבולית יש שינויים אישיותיים מהירים מאוד, המאפשרים להיות מאושרים, עצובים, חרדים ומדוכאים לאורך אותו יום.
איך לעזור לאנשים עם הפרעה נפשית זו?
במהלך משברים, האדם צריך להרגיש נתמך ואהוב, ולא לבד, ולכן התמיכה של המשפחה והחברים חשובה מאוד לטיפול בהפרעה מסוג זה.
חשוב לקבל בברכה, להיות מובנים ובעיקר לעודד את הבקשה לעזרה מקצועית בהקדם האפשרי.
הצעה עשויה להיות להיעזר בפסיכולוג או פסיכיאטר, לדבר על האדם שנמצא במעגל שלך שמציג את הסימפטומים של ההפרעה, ובכך להבין מה הדרך הטובה ביותר לעזור לך לא רק במהלך משברים, אלא גם יום אחר יום.
