הוּמוֹר

10 סיפורים מהנים להירגע

צריך להירגע קצת? בדוק את 10 הסיפורים המהנים ששלחו הקוראים שלנו לצחוק טוב אחר הצהריים!

בעלי היה למטה לקשור את נעלי בננו בן השלוש. אז הבחנתי שבן מסתכל בראשו של אביו. בן נגע בעדינות באזור בו שיערו התדלדל ואמר בקול מודאג:

אבא, יש לך חור בראש. זה כואב?

אחרי הפסקה שמעתי את בעלי ממלמל:

לא פיזית.

- לורי גרהרדשטיין

שמי יוצא דופן, אבל היו עוד אפמינונדות בעיר, גם עורך דין. הוא היה פשוט קצת יותר מבוגר ממני, אבל הרבה אנשים היו מבולבלים. כשעמיתי היקר חלה ומת, הלכתי בעקבותיו. בתור לחלוק לו כבוד פגשתי את סאו ג'ראלדו, נהג מונית. כשהסתובב פנינו בירכנו אחד את השני והוא אמר:

- דוקטור, באתי להיפרד ממך.

- EPAMINONDAS NOGUEIRA

התכוונתי להיות בן 40 והחלטתי לחגוג את הגשמת חלום ישן של תרגול צלילה בשמיים. לפני הקפיצה אמי ואני בילינו את היום במסיבה בכיכר, שם נתקלנו בשניים מבני דודי. הם שאלו על יום ההולדת שלי שמתקרב, וכשסיפרתי להם על הקפיצה בגובה 3,000 מטר הבחנתי שהם מסוקרנים. לבסוף, אחד מהם העיר:

- למה אתה לא מפעיל את השדיים שלך כמו כולם?

- ברברה ביאנקו

יום אחד נאלצתי לישון בבית של האדון שאני מטפל בו, כי הילד שהחזיק אותו בחברה בלילה היה מחוץ. למחרת בבוקר, כשהלכנו ברחוב, הוא הוציא מכיסו עשר ראיות ואמר:

זה בגלל ששכבת איתי.

כשראיתי שני בדלים ברצף מסתכלים עלינו בפליאה, ניסיתי להקל על המצב באומרו שאני לא צריך, שבתם תשלם לי אחר כך.

אבל הוא המשיך:

- קח את זה, כי שכבת איתי, לא עם בתי.

- VANILDA DE BARROS

אבי, בן 93, הוא לא רצה יותר ממה שהיה הכרחי. בסתיו שעבר גיסתי, שרצתה עזרה בבחירת מתנת יום הולדת מתאימה עבורו, שאלה:

- מה תרצה ליום ההולדת שלך השנה?

"שום דבר," הוא ענה.

"למה," התבדחה, "זה מה שנתנו לך בשנה שעברה."

"טוב אז," הוא ענה, "אני עדיין משתמש בזה.

- L.M. COUILLARD

השמיעה שלי החמירה וסיימתי עם דילמה: לקנות סירה, וליהנות ממנה כל הקיץ, או לרכוש מכשיר שמיעה. הבחירה הייתה ברורה - לפחות מבחינתי. אולם האחיות שלי לא אישרו את הסירה. יום אחד, במהלך ארוחת הצהריים, התקשיתי לעמוד בשיחה. לבסוף ניגשתי לאחת מאחיותיי ושאלתי מה הן אומרות.

"שהיית צריך להביא את הסירה שלך," היא ענתה.

- בטי ג'ו הנדריק

כפרופסור באוניברסיטה, לימדתי במהלך היום ועשיתי מחקר בלילה. כמעט תמיד סיימתי לעבוד בסביבות תשע כדי להתמסר ל- Warcraft, משחק אסטרטגיה ששיחקתי מול צוות מקוון. לילה אחד חברתי לאסטרטג ותיק. איתו האחראי, כוחותינו מחצו יריב בזה אחר זה ואחרי שישה משחקים היינו בלתי מנוצחים. פתאום הודיע ​​לי המנהיג חסר הפחד שלי שאמו רוצה שהוא ילך לישון.

- בן כמה אתה? - אני הקלדתי.

"שנים עשר," הוא ענה. - האם זה אתה?

הרגשתי את פני סמוק, עניתי:

- שמונה.

- TODD SAYRE, Ph.D.

כמאמן אתלטיקה בבית ספר תיכון רשמתי את התוצאות של כל מבחן והכנתי עותקים לכל המכינים. מכיוון שלמחסן שלנו אין חשמל, הייתי צריך להשתמש במימוגרף. ספורטאי מצוות הטרי הטרי הציע לעזור, והראיתי לה באיזה צד לשים את החלק המבריק של נייר הפחמן כדי שניתן יהיה להעביר את התמונה לגיליון הבא.

- מה הם צריכים להמציא? היא קראה, נדהמת. - בקרוב כבר לא נצטרך מכונות העתקה.

- ברברה לומיס

ישבתי שם, במשרד, מחכה שהרופא החדש שלי יבדוק את התיק המגושם עם ההיסטוריה הארוכה שלי. לאחר שקרא את 17 העמודים הוא הרים אלי את עיני:

אתה נראה טוב יותר בשידור חי מאשר על הנייר.

- BLANKENSHIP CAROLYN

רוב התלמידים שלי בתיכון יש יותר ידע על מחשבים ממני. לכן הופתעתי לגלות סטודנטית שכותבת את עבודתה האחרונה במכונת כתיבה חשמלית. נוסטלגי, הערתי:

- כשהייתי בבית הספר המכונה שלי אפילו לא הייתה חשמלית.

היא הביטה בי בהפתעה ושאלה:

אתה מתכוון שהסוללה עבדה?

- איימי ד. פוסטר
$config[zx-auto] not found$config[zx-overlay] not found